פסקי הראש על מנחות · הלכות ספר תורה · הלכה 20

גרסינן בפרק השולח בגיטין אמר ר"נ נקיטינן ס"ת שכתבו מין ישרף כתבו עובד כוכבים יגנז נמצא ביד מין יגנז. ביד עובד כוכבים אמרי לה קורין בה ואמרי לה יגנז. דחיישינן שמא כתבו. גרסינן בפרק הניזקין ההוא דאתא לקמיה דר' אמי א"ל ס"ת שכתבתי לך אזכרות שבו אינן כתובים לשמן. א"ל ס"ת ביד מי. א"ל ביד לוקח. א"ל נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת. א"ל ר' ירמיה נהי דאפסיד שכר אזכרות שכר כולו ספר אמאי אפסיד. א"ל שאני אומר ס"ת שאין אזכרות שבו כתובים לשמן אינו שוה כלום. ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו א"ל ס"ת שכתבתי לפלוני עורות שבו לא עיבדתים לשמן. א"ל ס"ת ביד מי. א"ל ביד לוקח. א"ל מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך נאמן אתה להפסיד ס"ת ומ"ש מדר' אמי. התם איכא למימר טעי בדר' ירמיה. הכא קפסיד כוליה אגריה וקאתי וקאמר ש"מ קושטא קאמר. ירושלמי פ"ק דמגילה הלמ"מ שיהו כותבין בעורות ובדיו מסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין. וצריך שיהא כותב על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחושתו. ואם שינה פסול: ולא יהא כותב חציו של עור וחציו של קלף ואין כותבין אלא על עור של בהמה טהורה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך. היריעה שבלתה לא יטול שתים (ולא יחזור) ויחזיר שתים. אבל נוטל ג' ומחזיר ג'. ומה שהוא מחזיר כמדת כתב הראשון. לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים. אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים. אף על פי שאינו מן המובחר. מצין השיטין נהגו ע"פ מסכת סופרים (פ"ב) לעשות מ"ח או ס' שיטין וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ו מהלכות ספר תורה) שנהגו הסופרים שלא לפחות ממ"ח ולא להוסיף על ס'. ובשם הגאונים כתב הרב ר' יהודה בר' ברזילי מ"ב. וסימן לדבר ה' ב"ם סיני בקודש: