משנה
פרסו סדין של בּוּץ – שש, פשתן, בינו – בין הכוהן הגדול כשטבל את טבילתו הראשונה, לבין העם. קידש ידיו ורגליו (כך הגרסה בשני כתבי יד של המשנה. כתב יד שלישי של המשנה אינו גורס כאן שלוש מילים אלו) ופשט – את בגדי עצמו, ירד – למקווה, וטבל, עלה – מן המקווה, ונסתפג – ניגב את גופו. הביאו לו בגדי זהב – שהכוהן הגדול עובד בהם בכל השנה, והם: חושן ואפוד ומעיל וכתונת ומצנפת ואבנט וציץ ומכנסיים, ובארבעה מהם היה זהב: בחושן ובאפוד ובמעיל (בפעמוני הזהב שעל שוליו) ובציץ שהיה כולו של זהב, ולבש וקידש ידיו ורגליו.
הביאו לו – לכוהן הגדול, את התמיד – את הכבש לקורבן התמיד של השחר. קרצו – חתכו ברוב שני הסימנים (הקנה והוושט) בלבד, משום שהיה צריך למהר ולקבל את הדם היוצא מצוואר הכבש בעת השחיטה, שהרי כל עבודות היום אינן כשרות אלא בכוהן גדול, ומירק אחר – גמר כוהן אחר, שחיטה – את חיתוך הסימנים, על ידו – בשביל הכוהן הגדול, וקיבל – הכוהן הגדול, את הדם וזרקו – על המזבח. נכנס – להיכל, להקטיר את הקטורת – של השחר על המזבח הפנימי, ולהטיב את הנירות – של המנורה, ולהקריב – על מזבח החיצון, לאחר שיצא מן ההיכל, את הראש ואת האיברים – של קורבן התמיד, ואת החביתים – מנחת כוהן גדול, ואת היין – לנסך את היין, וכן להקריב את מנחת התמיד.
נוסח המשנה כאן בשני כתבי יד: 'קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג'. אבל לפי הפירוש של סוגיית הירושלמי להלן ג,ו, הנוסח במשנה כאן: 'פשט וקידש ידיו ורגליו'. נוסח המשנה הבבלית אינו גורס את הקידוש הראשון על פשיטת בגדי החול כשיטת הגמרא הבבלית.
• • •
פרסו סדין של בּוּץ – שש, פשתן, בינו – בין הכוהן הגדול כשטבל את טבילתו הראשונה, לבין העם. קידש ידיו ורגליו (כך הגרסה בשני כתבי יד של המשנה. כתב יד שלישי של המשנה אינו גורס כאן שלוש מילים אלו) ופשט – את בגדי עצמו, ירד – למקווה, וטבל, עלה – מן המקווה, ונסתפג – ניגב את גופו. הביאו לו בגדי זהב – שהכוהן הגדול עובד בהם בכל השנה, והם: חושן ואפוד ומעיל וכתונת ומצנפת ואבנט וציץ ומכנסיים, ובארבעה מהם היה זהב: בחושן ובאפוד ובמעיל (בפעמוני הזהב שעל שוליו) ובציץ שהיה כולו של זהב, ולבש וקידש ידיו ורגליו.
הביאו לו – לכוהן הגדול, את התמיד – את הכבש לקורבן התמיד של השחר. קרצו – חתכו ברוב שני הסימנים (הקנה והוושט) בלבד, משום שהיה צריך למהר ולקבל את הדם היוצא מצוואר הכבש בעת השחיטה, שהרי כל עבודות היום אינן כשרות אלא בכוהן גדול, ומירק אחר – גמר כוהן אחר, שחיטה – את חיתוך הסימנים, על ידו – בשביל הכוהן הגדול, וקיבל – הכוהן הגדול, את הדם וזרקו – על המזבח. נכנס – להיכל, להקטיר את הקטורת – של השחר על המזבח הפנימי, ולהטיב את הנירות – של המנורה, ולהקריב – על מזבח החיצון, לאחר שיצא מן ההיכל, את הראש ואת האיברים – של קורבן התמיד, ואת החביתים – מנחת כוהן גדול, ואת היין – לנסך את היין, וכן להקריב את מנחת התמיד.
נוסח המשנה כאן בשני כתבי יד: 'קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג'. אבל לפי הפירוש של סוגיית הירושלמי להלן ג,ו, הנוסח במשנה כאן: 'פשט וקידש ידיו ורגליו'. נוסח המשנה הבבלית אינו גורס את הקידוש הראשון על פשיטת בגדי החול כשיטת הגמרא הבבלית.
• • •