פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 8

מחלפא שיטתיה דרשב"ל תמן הוא אומר. כלומר הכא קאמר דידיעת ספק קובע לחטאת וכא וכו'. בפ"ב דשבועות והתם פריך לה הכי ואגב דקאמר שם תמן והכא מייתי לה ה"נ כן. דהתם מוקי להאי ברייתא דשני שבילין דמיירי לענין טומאת מקדש כר' ישמעאל שם ולא בעי לאוקמי כר' יוחנן דאמר התם טעמא דכאן עשו ספק ידיעה כידיעה אלמא דלית ליה לר"ל ספק ידיעה כידיעה ומשני שם דתמן כלומר הכא טעמיה דר"ל כדאמרן דהואיל ואשמו קובעו להתחייב על כל ספק וספק באשם תלוי בפני עצמו מקשינן ה"נ לענין חילוק חטאות כן:

וכא מה אית לך. אבל הכא גבי טומאת מקדש וקדשיו מאי אית לך למימר הא ודאי לא שייך האי טעמא שהרי אין אשם תלוי בטומאת מקדש וקדשיו כדתנן בפ' דלעיל וכן בריש כריתות שאין אשם תלוי בא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה לאפוקי טומאת מקדש וקדשיו שהן בעולה ויורד:

מחלפה שיטתיה דר' יוחנן. השתא מקשי דר' יוחנן דידיה אדידיה מהא דקאמר הכא לעיל גבי אכל ג' זיתים דאינו מביא קרבן על השלישי וקס"ד דהיינו טעמיה דמכיון שסבור בידיעה הראשונה שהן שני זיתים והוי כנסתפק לו על השלישי והלכך כשחזר ונודע לו אח"כ שאכל אף השלישי אין הולכין אחר ידיעה האחרונה של ודאית אלא אמרינן דהואיל ובתחילה כשהיתה לו ידיעת ספק על השלישי נתכפר במקצת החטא כשהפריש על השנים נתכפר כולו ואפי' השלישי והכא גבי חמשה זיתים אמר הכן דאין ידיעות ספק קובעות דאין נחשבין לכלום אלא הולכין אחר ידיעה האחרונה שנודע לו בודאי על כולן:

לא אמר ר' יוחנן. ומשני דלא דמיא להא דלא אמר ר' יוחנן גבי ג' זיתים שאין הולכין אחר ידיעה האחרונה אלא בידיעה האחרונה דכה"ג שאין בה שום חיוב קרבן דמשום שכבר כיפר מקצת החטא בידיעת השנים בתחילה שנודעו לו בודאי והפריש קרבן עליהם שייך גם השלישי בהן ונתכפר כולו באותו קרבן ושוב אין בידיעה האחרונה כלום ולאו דטעמיה דר' יוחנן דידיעת הספק של השלישי הוי כידיעה אלא אדרבה ס"ל דאין ידיעת ספק כלום ועיקר טעמיה משום שידיעה אחרונה לא הויא ידיעה אבל גבי חמשה זיתים מכיון דאין בידיעת ספק כלום הלכך כשנודע לו באחרונה ידיעה ודאית על כולן היא הידיעה שמביאתו לידי קרבן ולפיכך הויא ידיעה והולכין אחריה ומביא קרבן אחד על כולן: