פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 12

רבי יצחק שאל אף באכילת פרסיים כן. כלומר הא דקי"ל דשיעור צירוף כזית בכדי אכילת פרס הוא והוא חצי ככר המפורש בפ"ח דעירובין וכדתנן בפ"ג דכריתות כמה ישהא האוכלן לשני חצאי זיתים ויצטרפו רבי מאיר אומר וכו' וחכמים אומרים עד שישהא מתחילה ועד סוף כדי אכילת פרס ואם שהה באכילתו יותר מכדי שיעור אכילת פרס אין מצטרפין והשתא שאל ר' יצחק הואיל דאמרת דכל זית שאכל בתוך העלמו של חבירו מצטרפין הן אם נימא דאף לענין שיעור אכילת הרבה פרסיים נמי כן הוא ואפי' בחצאי זיתים והוא שהא יותר מכדי אכילת פרס והכל היה בתוך העלם אחד אם נימא דמצטרפין הן שיעור אכילת פרס אחד לחבירו דליהוי כמי שאכל בתוך כדי פרס אחד או לא:

אמר ר' יוסי כל זה שאילתה דר' יצחק. כלומר ר' יצחק ששאל שאלה זו והיה רוצה להתחכם בה ולית היא כלום דאין כאן שאלה מעיקרא:

וכי באכילת פרסיים הדבר תלוי. כצ"ל וכן הוא בדפוס אצל הבבלי וכלומר וכי ס"ד דהצירוף תלוי בהרבה פרסיים אחד עם חבירו דנימא הואיל בהעלם אחד אכלו ליצטרפו א"כ למה אמרו כלל שיעור כדי אכילת פרס ולא היה להן לומר כ"א בהעלם אחד ובשתי העלמות אלא ודאי דאפי' מה שאמרו בשני חצאי זיתים דמצטרפין בהעלם אחד היינו דוקא אם אכלן בתוך כדי אכילת פרס אחד ולא שיצטרפו כדי אכילת פרס זה עם זה והיינו דמסיק ואזיל:

אילו אכל וכו'. שהרי אילו אכל חצי זית בכדי אכילת פרס זה וחצי זית השני בתוך כדי פרס זה אחריו שמא כלום הוא ודאי לא כדאמרן וכן אם אכל כמה זיתים בכמה פרסיים וכל אחד ואחד אכלו בתוך כדי פרס אחד ובהעלם אחד הכל אכילה אחת נחשבת ואינו חייב אלא אחת כיון דבהעלם אחד אכלן וכלומר אין אכילת פרסיים הרבה מצטרפין כאחת דנימא אם אכל זית אחד ושהא כמה פרסיים שיצטרף דכמו דלא אמרינן להחמיר לענין חילוק חטאות אם אכל כמה זיתים בכמה פרסיים דנימא חייב על כל אחת ואחת אלא דבזה תלוי אם בהעלם אחד או בשתי העלמות אכלן וכן נמי לענין צירוף בחצאי זיתים גם כן אין כדי אכילת הרבה פרסיים מצטרפין זה עם זה:

רבנין דקיסרין. לא שייכא הכא מידי אלא בריש שבת גרסינן להא על האי דאכילת פרסיים ואיידי דאיירי בה נקט נמי להא כדרך הש"ס הזה. דהתם אמרינן גבי פלוגתא דר' יוסי ורבנן הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשני העלמות פטור ר' יוסי אומר בהעלם אחד ברשות א' חייב בהעלם א' בשתי רשויות או בשני העלמות ברשות אחד פטור וקאמר התם ר' יודן דר' יוסי מדמה רשויות לאכילת פרסיים שאם אכל חצי זית בכדי אכילת פרס זה וחצי זית בכדי אכילת פרס הזה שמא אינו פטור אכל כמה זיתים בכמה פרסיים בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת. כלומר כי היכי דאפי' בהעלם אחד אין כדי אכילת פרס מצטרף עם כדי אכילת פרס חבירו אלא צריך שיאכל הזית בתוך כדי אכילת פרס אחד כך ס"ל לר' יוסי דאין שתי רשויות מצטרפין זה עם זה ואפי' הוציא השיעור בהעלם אחד:

ועלה קאמרי רבנן דקיסרין התם עד דאת מדמי לה לחלבים ודמינה לשבת. למה לך לאהדורי לדמות לדין דשיעור צירוף באכילת חלבים ואמאי לא מדמית לה דין דרשויות בשבת לר' יוסי לדין אחר בדין צירוף בשבת גופיה שהרי אם ארג חוט א' בתוך הבגד הזה בשבת וחוט אחד בתוך הבגד הזה שמא כלום הוא ודאי לא דהא אנן בעינן שיעור שני חוטין בבגד אחד ואין חוטין משני בגדים מצטרפין זה עם זה ואפי' בהעלם אחד וכן אם ארג כמה חוטין בכמה בגדים והן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וה"נ ברשויות דשבת אליבא דר' יוסי:

הרי בא חיוב קרבן בנתיים ואת אמר מצטרפין. השתא פשיט לה להבעיא דלעיל באכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה וחצי זית משעבר ומשום דאיירי בהאי ענינא אייתי כל הא דלעיל עד דסיימיה למילתיה ומהדר להבעיא. וזהו מדקאמרינן לעיל גבי פלוגתא דר' יוחנן ור' יוסי בהיו לפניו שלשה אכל את הראשון וכו' דחברייא דקיימי בשיטת ר' יוסי וסבירא להו נמי כוותיה דיש להשני שייכות וצירוף עם הראשון ולא פליגי בעיקר הדין אלא בענין הדמיון דאינהו מדמי לדין צירוף ארבעה חצאי זיתים כדפרישית לעיל והשתא האי מילתא דחברייא דמיא לדין הבעיא דילן דהא אמרינן שאכל חצי זית השלישי בהעלם אחת עם חצי זית השני ואם כן בא כאן חיוב קרבן בנתיים ומן הראוי היה שהן יצטרפו זה עם זה להתחייב בקרבן ולא שיצטרף חצי זית השני עם חצי זית הראשון שהרי נודע לו על החצי זית הראשון ועדיין הוא בהעלמו של חצי זית השני ואפ"ה אמרינן דמצטרף עם חצי הראשון והכא נמי כן אע"פ שבא לו חיוב קרבן אחר בנתיים משנתמנה מ"מ כיון דהחצי זית שאכל קודם שנתמנה יש לו שייכות עם החצי זית שאכל לאחר שעבר מגדולתו דבשניהן הדיוט הוא מצטרפין הן לחיוב קרבן הדיוט:

א"ר אבון. לא היא דמהתם לא תיפשוט דלא דמיא דתמן נהי דחיוב בקרבן הוא בינתיים מ"מ לא נשתנה הקרבן שלו בנתיים דאותה חטאת של קרבן יחיד הבאה על הראשון והשני היא ראויה לבא על כל האחרים ג"כ:

ברם הכא שינוי קרבן. כצ"ל כמו שהוא בדפוס אצל הבבלי. שהרי נשתנה קרבן שלו משנתמנה מקרבן יחיד שהוא מביא כהדיוט ואיכא למימר מכיון דשינוי קרבן בנתיים אפשר דמפסיק הוא בין אותן שני חצאי זיתים ואין מצטרפין לקרבן ואכתי לא נפשטה בעיין: