על דעתיה דר"ע אדיין הוא ספק. כלומר הא דאמר ר"ע מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור לאו דפטור ממש לעולם קאמר ואפי' מאשם תלוי אלא אדברי ר"א קאי דקאמר ספק וקאמר ר"ע דמודה אני בזה שיש בו קרוב לפטור ומיהו עדיין איכא נמי מקום שיש בו ספק וחייב הוא באשם תלוי וכדפרישית במתני' וכדמפרש ר' בון לקמיה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעומד בין שני תחומין בין תחום ארץ ישראל לתחומי חוצה לארץ. כצ"ל וכן הוא בדפוס אצל הבבלי. כלומר הלך לו למדינת הים דקתני אע"פ שעדיין לא הלך לשם אלא עומד על התחום לילך מ"מ כיון שהחזיק בדעתו לילך טרוד הוא מלשאול ולחקור אם חזרו בהן ב"ד או לא ובזה הוא פטור דקאמר ר"ע אבל אם ישב לו בביתו ולא החזיק לילך בדרך בהא הוא מודה ר"ע לר"א דספק הוא ומביא אשם תלוי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: df2af88a83315a2d9fe3b6bb94af8d0d87a4b3e43760fec410e22f004546246e