פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 17

לפום כן ר' יוסי בר' בון הוי עלה. דהא איפכא שמעינן להו דפליגי באיזה מהן הוא מתכפר כהאי מימרא דלקמיה:

אכל חמשה זיתים. בהעלם אחד:

ונתוודע לו בראשון. ולא נתוודע לו בהשני:

ומביא. קרבן כלומר שהפריש קרבן עליו:

בשני. וחזר ונודע לו כזית השני והפריש קרבן וכן בכולן ומקריב דקאמר באינך לאו מקריב ממש הוא אלא שהקריב אצלו להפרישו לקרבן כדמוכרח מדלקמיה:

ר' יוחנן אמר נתכפר לו בראשון. כלומר אח"כ כשנתוודע לו על כולן והרי הקרבנות כולן שהפריש עומדות לפניו מתכפר לו בראשון דמכיון שבהעלם אחד אכלן הכל נגררין אחר הראשון ובו מתכפר על כולן ושאר קרבנות שהפריש ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה ור"ל ס"ל דאחרונה היא עיקר שהפריש אותה אחר שנתוודע לו על אכילת כולהון ובה הוא דמתכפר על כולן והראשונות הן שידחו אלמא דפליגי באיזה מהן מתכפר והלכך ר' יוסי בר' בון מקשי ומתמה עלה על הא דקאמר לעיל הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית ולא משני מידי אלא דזה סותר להכל מודין דלעיל:

רב חסדא ורב המנונא. פליגי נמי בפלוגתא דר"י ור"ל דלעיל אם ספק ידיעות שבין כל אחד ואחד מחלקין לחטאות כידיעות ודאי או לא:

רב חסדא כר' יוחנן. דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ורב המנונא כר"ל דידיעות ספק מחלקות כידיעות ודאין:

מתיב רב חסדא לרב המנונא והא מתניתא מסייעה לך ופליגא עלי אם היתה ידיעה בנתיים. ברפ"ד דכריתות תנן כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחד אם היתה ידיעה בנתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. וקס"ד דה"ק כשם שהוא מביא חטאת על כל א' ואחת אם יתוודע לו באחרונה דידיעת ספק שבנתיים מחלקין הן לחטאות כך הוא מביא אשם תלוי על כל א' וא' בידיעות ספק שבנתיים והיינו דהשיב רב חסדא דהאי מתניתא מסייע לך דכר"ל סבירא לך ופליגא היא עלי וכלומר דכשתמצא לומר דסייעתא לסברא דידך היא הא ליתא כדמסיק ואזיל:

אילו תנא אשם וקם ליה יאות. כלומר דאדרבה לסברא דידך קשיא מהתם דאם נפרש דאם היתה ידיעה בנתיים דקאמר בידיעות ספק קאמר א"כ מאי האי דתלי ליה לאשם בחטאת הא עיקר ידיעת ספק באשם תלוי כתיבא והכי הוה בעי למימר כשם שהוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת בידיעת ספק שבנתיים כך הוא מביא חטאת על כל א' וא' לאחר שיוודע לו אח"כ דידיעות ספק מחלקן לחטאות הן והיינו דקאמר אילו תנא אשם כלומר אילו תנא אשם בתחילה וקם ליה חטאת מאשם יאות הוה מצית למימר הכי אבל השתא לדידך הוא דקשיא:

אמר רבי חנינא אפי' כן לצדדין דאתמר כן. כלומר דר' חנינא מפרש השתא לרב חסדא ולר' יוחנן דסבירא להו דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ולדידהו דתני אשם בחטאת אפ"ה בכה"ג בעינן לפרושי למתני' דלצדדין הוא דאתמר כן דה"ק כשם שאם היתה ידיעה ודאית בנתיים שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא בידיעת ספק בנתיים דמביא הוא אשם תלוי על כל אחת ואחת: