חידושי הלכות על עירובין · דף 37a

בד"ה דברי ר' מאיר משמע כו' דהא רבי יוחנן לית ליה ברירה אפי' היכא דמברר בריש כל הגט עכ"ל וה"ה דה"מ לאוכוחי הכי ממה שכתבו לעיל דבסיף ביצה מדקדק דר"י ל"ל מדמפרש מלתיה דאיו והיינו אפי' במברר ודו"ק:

בד"ה ר"י ור"ש כו' וי"ל דהתם בגיטין עומד הדבר להתברר בודאי שהרי יחיה או ימות אבל כו' עכ"ל ק"ק לפי זה איכא למימר נמי לעיל דרב לא מחלק [א] בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים כמו שמחלק התם בריש כל הגט אלא אימא דס"ל כרבא התם דלא מחלק וההיא דמי שאחזו עומד להתברר או יחיה או ימות והתם אית ליה ברירה אבל ההיא דאיו יכול להיות שלא יבא חכם לא למזרח ולא למערב ולא יתברר לעולם דומיא דלוקח דמייתי עלה ולר' יוחנן נמי שכתבו לעיל כיון דלא מחלק ע"כ דליתא לדאיו דקאמר לר' יהודה דלית ליה ברירה מקמי כל הנהו ואימא דאיתא לדאיו ובההיא דמי שאחזו דוקא אית ליה ברירה דעומד הדבר להתברר ודו"ק:

בד"ה והתניא ר"י אומר ה"מ לשנויי דהתם בתולה בדעת אחרים עכ"ל ק"ק דהא לר' יוחנן לעיל ולרבא בריש כל הגט דלא מפלגי לא ה"מ לשנויי הכי ולדידהו פריך שפיר וק"ל:

בד"ה כשהתנו פ"ה כו' שכל מה שיקריב לשמה יהא שלה וקשה לפירושו דהיינו ברירה כו' עכ"ל וה"מ להקשות לפירושו כמו שהקשו לעיל דלהא לא איצטריכו להתנות דבסתם נמי הוי לשמה אלא משום דיש לקיים פירושו בשהתנו כך שיהא א' מקן רחל למטה וא' למעלה וכן מקן לאה ואהא קשיא להו כיון דנתערבו הקינין הויא ברירה גמורה ומה מועיל תנאי ולפר"י נמי דבלא התנו שיקחו קיניהן בעירוב אי אפשר בלא ברירה היינו נמי משום עולה למטה וחטאת למעלה בעי ברירה אבל משום לשם בעלים לא איצטריך ברירה כמ"ש לעיל וצ"ל שהגירסא בגמרא שלפניהם היה כן מהו דתימא נגזר הא אטו הא קמ"ל והוא חסר מגמרות שלפנינו וא"כ גם רש"י צריך לפרש דתרתי אשמועינן ולא משמע כן מפירושו ודו"ק: