בפרש"י בד"ה אמר מר הרי הוא כדיר כו' וכי דייר ישראל גביה כו' אבל נכרי אינו אוסר כו' עכ"ל דמרישא דמלתיה דר"מ דקאמר הרי הוא כדיר של בהמה ודאי דלא קשיא ליה מידי דאיירי בשאין ישראל דר שם כפרש"י הכא וכמ"ש התוספות לעיל אבל מסיפא דייק ליה דקתני ואם יש ישראל אוסר מפני שהוא כחצרו משמע דישראל אוסר על ביתו של נכרי אבל הנכרי אינו אוסר עליו ומתני' ליכא לאוקמא בכה"ג דישראל אוסר על ביתו של נכרי דלישנא דמתני' ה"ז אוסר עליו משמע על הישראל גופיה דעל הנכרי לא שייך אלא על ביתו וק"ל:
קריאה במקור
חידושי הלכות על עירובין · דף 62b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוס' בד"ה ר' יוחנן כו' לגבי ר' יוחנן ואפילו כביעתא בכותחא כו' הד"א כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 09f1ab57e550ecc153e0e6729714fc0cd346b85a33351aa5f0567a07fc3da2e8