זאת אומרת שהפירות הטמאין חייבין בביכורים. היינו להפריש עליהן ממקום אחר מן הטהור דאלו להפריש מהן עצמן לא מוכחא מידי מהמתני' וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מבכורים בהלכה י"ט ואם נטמאו הפירות כולן אינו מפריש בכורים בטומאה אלא מפריש מן הטהור על הטמא לכתחילה ואם אין לו פירות אחרות להפריש מהן יראה לי שאינו מפריש בטומאה שאין מפרישין לאבוד ומשום שאין ראוין כלל ואפי' להסקה כמבואר לעיל בהלכה א' ד"ה אוף בבכורים וכו' ע"ש משא"כ בתרומה דמפרישין אף מפירות טמאין דמיהת התרומה ראויה להסקה היא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b94a068cc1455170a4d1868031d77245c79871116901aa96b4ac026ece95833f