הלכה כר' יהודה. כ"פ הרמב"ם בפ"ד שם הל"ג הגר מביא וקורא שנאמר לאברהם אב המון גוים וכו' ולאברהם היתה השבועה תחילה שירשו בניו את הארץ. ובסוף הל' מעשר שני ונטע רבעי פסק כסתמא דמתני' דשלהי מעשר שני ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים מפני שאין להם חלק בארץ הרי הוא אומר כאשר נשבעת לאבותינו וטעמיה דהאי סתמא דמתני' אידחי מהלכה בהדיא הכא ור' אבהו הורי כר' יהודה ומעשה רב וסתמא דמתני' דהתם לא אידחיא ומיהו היא גופה טעמא בעי דמ"ט לא פסקו בגמרא גם שם כהאי דר' יהודה דהכא שהרי יכול הגר לומר לאבותינו ולמאי דכתב הרמב"ן בנימוקי חומש אפשר ליישב זה דגבי ווידוי מעשר כתיב כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש ולא מצינו שנשבע לאברהם וליצחק וליעקב ארץ זבת חלב ודבש כ"א ליוצאי מצרים נאמר כן אל ארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש וא"כ כאשר נשבעת לאבותינו וגו' דגבי ווידוי מעשר על אבותינו יוצאי מצרים קאי דכתיב לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו' וזו היא השבועה וכמו שאמר למשה בתחילת השליחות ארץ זבת חלב ודבש זה מבואר מדבריו ז"ל ולפ"ז יש לחלק גבי גר בין ביכורים לבין ווידוי מעשר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b94a068cc1455170a4d1868031d77245c79871116901aa96b4ac026ece95833f