חידושי מהר"א גריידץ על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 4

משום שירדו לחמיצן של כותים כר"א. נ"ב ורק רבנן דר' יוסי מודו באיסור הנאה אבל רבנן דר"ש בפ"ב מי"ד סברי דמותר זוז"ג גם באיסור הנאה ועי' ע"ז בבבלי מ"ט [ע"א] שיש כזה עי' מ"ש שם [כונת המחבר בזה כי הלוא מצינו בהענין של זה וזה גורם מחלוקת ר' יוסי ורבנן ומחלוקת ר"ש ורבנן ומחלוקת ר"י ורבנן מבואר במס' ע"ז מ"ט הנ"ל דר"י ס"ל דזה וזה גורם מותר ורבנן אית להו זה וזה גורם אסור כי כן מסיק בסוגיא שם אלא לעולם כו' לדידי זוז"ג מותר לדידכו וכו' ומחלוקת ר"ש ורבנן איתא במס' ערלה פרק ב' כמה משניות דפליגי שם ר' שמעון ורבנן בענין זוז"ג. ולכן כתב המחבר בזה בקוצר לשונו דמה דאמרינן הכא בירושלמי משום שירדו לחמיצן של כותים כר"א היינו דרבנן ס"ל כר"א דזוז"ג אסור היינו דוקא רבנן דר' יוסי דעליהם נוכל לומר דס"ל באמת דזוז"ג אסור כבסוגיא דע"ז הנ"ל אבל על רבנן דר"ש לא נוכל לומר כן דמודו לר"א בחמצן של כותים דאסור זה וזה גורם דאף דס"ל דזוז"ג מותר מ"מ מודו הכא גבי חמצן של כותים דאסור זה וזה גורם משום דחמץ אסור בהנאה זה אי אפשר לומר כן דהלוא מבואר במשנה י"ד פ"ב דערלה דס"ל לרבנן דזה וזה גורם מותר אפילו באיסור הנאה דהלוא מבואר שם במשנה שאור של תרומה ושל כלאי הכרם אסור לזרים ומותר לכהנים וההיתר לכהנים הוא משום דזוז"ג מותר משום דתרומה מותר לכהנים ואף דכלאי הכרם אסור בהנאה מ"מ סבירא ליה לרבנן דמותר לכהנים ואם כן אי אפשר לומר דרבנן דר' שמעון מודו לר' אליעזר דחמצן של כותים אסור זה וזה גורם משום דאסור בהנאה כן נראה לי כונתו בזה]: