תמן תנינן וכמה הוא שרייתן וכו'. משמע מדמייתי לה הכא דדעת הש"ס הזה לדמות דינא דהכא להתם דמעת לעת בעינן והתם בפרקין בעיא דלא איפשיטא וכ"כ הרמב"ם שם דאם שהו בפושרין מעת לעת ואח"כ נמחו ה"ז ספק טמא. וכן בהא ביהודה בן נקוסה גריס התם בפ' דם הנדה לרשב"ג דאמר הכי ואיהו ס"ל תחלתו אע"פ שאין סופו במ"ש הרמב"ם ז"ל ברפ"ב ממשכב ומושב לחומרא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3f9ccd71ee6262356246f65c0467e84fc6fa401f7ad5a7b8f2eb8433fe94c5f5