כלים שהיו שם בשעת יציאה מה הן. כדפרישית בפנים ואי אפשר לפרש אליבא דרבנן ובשעת יציאה מהפנימי לחיצון דהא קאמר נישמעינה וכו' וזה מבואר. והכי קאמר נמי התם לר' יוחנן בענין הטעם אליבא דר"ש משום ביטול ברוב ור' יוחנן הוא דס"ל דר"ש וראב"י דבכורות אמרו דבר אחד מהאי טעמא דביטול ברוב והיינו דר"ש הוא דס"ל כראב"י אבל ראב"י איכא למימר דלא ס"ל כר"ש וטעמא דשאני התם דבנבילה בעינן עד שתהא ראויה לגר או לכלב למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדאמרי' בפ"ק דבכורות דף כ"ג וסרוחה לא מטמאה והלכך אמרי' בה ביטול ברוב אע"ג שאפי' לגר היתה ראויה אגב אימה כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מאה"ט הל' י"ו אבל בטומאת מת כיון דמת סרוח נמי מטמא לא אמרינן ביה ביטול ברוב ובהכי ניחא פסקי דהרמב"ם שם ובפכ"ה מט"מ כת"ק דר"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3f9ccd71ee6262356246f65c0467e84fc6fa401f7ad5a7b8f2eb8433fe94c5f5