אם לדם טוהר מונה מיום ראשון וכו'. ובבבלי פ"ק דב"ק דף י"א גריס אליבא דר' אלעזר דמונין מן הראשון ורבא הוא דקאמר לחוש חוששת מימנא לא ממניא אלא משני כדקאמר ר' אלעזר הכא בהדיא כן ועיין בתוס' שם ובמכלתין שכתבו בענין ס"ס ולתירוץ הראשון דר"א איירי בשליא שקודם הולד וכו' ולפ"ז הוי קשה הא דר' מתנייה דהכא דקאמר הדא דתימר בלא יצא הולד וכו' דהא אין תולין הולד בשיליא שיצתה מקודם וזהו מסקנת הש"ס דהכא לקמן כמו דהתם ואכתי איכא למיחש בשליא לולד אחר ואם נפרש דעמה ממש קאמר א"כ מאי קמ"ל מהיכי תיתי דניחוש למידי ונראה מהכא דבשליא שיצתה אחר ולד עסקינן והיא גופה קמ"ל ר' מתנייה דבשיצא הולד תולין השליא בו בתוך שלשה ימים כדלקמן ונראה כתי' השני שכתבו שם דאסרינן בס"ס גזירה מקצתה אטו כולה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3f9ccd71ee6262356246f65c0467e84fc6fa401f7ad5a7b8f2eb8433fe94c5f5