זקן שאכל כו׳. הלשון מגומגם אבל הטור הביא בסי׳ של"ט בלשון הזה רחב"א אומר זקן שחלל את השבת או אכל חלב מי מודיעני שמת בכרת אלא המת בג׳ ימים מת בהכרת לד׳ וה׳ מיתה חטופה כו׳. והיינו כרת דיומא:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 3 · הלכה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בב׳ יום כו׳. ר"ל כ׳ יום קודם מיתתן היו מתייסרין בחולי מעיים ובמדרש ב"ר פרק ס"ב איתא הכי חסידים הראשונים היו מתייסרין בעשרה בעשרים יום בחולי מעיים כדי למרק כו׳ ר"ל שיהיו נקיים מכל כדאי' במסכת יומא [דף ד:] גבי משה כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו:
מצרף לכסף. כשם שהכלי הנקרא מצרף מזקק. הכסף והכלי הנקרא כור מזקק את הזהב מכל סיג ופסולת שבתוכו כן הצדיקים ממרקן הקדוש ברוך הוא בעולם הזה כדי שיבואו נקיים וזכאין לעולם הבא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589