שלשה ימים לכלב כו'. איידי דתני לעיל לענין אבילות שיש חילוק בין שלשה ימים הראשונים לשאר ימים נקט נמי כמה דינים התלוים בשלשה ימים. ושלשה ימים לכלב כו׳ מבואר במסכת אהלות פרק י"א משנה ז׳ כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומונח על האסקופה ופליגי תנאי התם אם מביא הטומאה לתוך הבית או לא וקתני בסיפא דמתני׳ כמה ישהה בתוך מעיו שלשה ימים מעת לעת. פי׳ הרע"ב כמה תשהה בשר המת במעיו של כלב קודם שימות הכלב ושוב לא יטמא מפני שיהא חשוב כמעוכל ג׳ ימים מעת לעת משעה שאכלו כדאמרי׳[שבת קנה:]גלוי וידוע לפני הקב"ה שמזונותיו של כלב מועטין לפיכך משהה אכילתו בתוך מעיו שלשה ימים ע"כ. והא דנקט הכא ונכנס לבית מיירי שהכלב מת דאילו חי וודאי אינו מטמאה דטומאה בלועה היא וכ"כ שם הר"ע מברטנורה:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 6 · הלכה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589