אבי אביו כו׳. לפרושי מלתא דר"ע אתא דלא על כל השניים מתאבל אלא על אלו אבי אביו ובן בנו לאפוקי בן בתו ובן אחותו דלא. או י"ל דפליג אר"ע דקהמר סתמא שניים להן מתאבל משמע על כל השניים ואיהו סבר רק על אלו שניים מתאבל:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 4 · הלכה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחכ"א כו׳. בגמרא מפרש מאי איכא בין חכמים לר׳׳ע דר"ע נמי סבר על כל השניים מתאבל ומשני איכא בינייהו עמו חכמים ס"ל כל מי שמתאבל עליו כגון אביו שהוא חייב להתאבל עליו אם מת ה"ה אם אביו הוא אבל בשביל אביו דהיינו אבי אביו גם הוא חייב להתאבל עם אביו ודוקא כשאביו עמו בבית. וכן בנו שהוא חייב להתאבל על בנו אם בנו הוא אבל בשביל בנו דהיינו בן כנו חייב להתאבל עמו ודוקא כשהוא עמו בבית מדקאמרי עמו אבל ר"ע סבר לא בעינן עמו בבית:
ספק כו׳. פי׳ הרא"ש בהל׳ טומאה כגון שנתערב וולדה בולד חברתה או ספק בן ט׳ לראשון בן ז׳ לאחרון או שגירש אשתו בספק גירושין בכל אלו אינה מטמאה. ובת"כ ילפינן מקרא דכתיב לה יטמא על הוודאי מטמא ואינו מטמא על הספק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589