קריאה במקור

נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 5 · הלכה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מנודה לעירו כו׳. חסר כאן בבא אחת וכצ"ל מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת לא מנודה לעירו וכן הוא להדיא כמס׳ מ"ק דף ט"ז נדא וכ"כ הטור סי׳ של"ד וע׳׳ש:
2
לא מנודה לחכמים. במ"ק ד׳ ט"ז גרסינן הכי מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב מנודה לרב מנודה לתלמיד אמנם היא היא דבגמרא איירי מלשון יחיד שהוא מנודה מתלמיד אחד אינו מנודה לרבו והכא מיירי בלשון רבים משו"ה נקט אינו מנודה לחכמים. וכתב שם הרא"ש דוקא כתלמיד שנדהו לאחד מפני שזלזל לכבודו הא דאינו מנודה לרב אבל אם נידוהו משום מילי דשמיא מנודה לכל ישראל וכ"כ הטור והב"י סי׳ של"ד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589