אע"פ שאמרו אין מנחמין כו׳. הרמב"ן בתה"א דף ל"ד הביא ברייתא זו וגרס ואין מנחמין שני אבלים כאחת וכ"כ הטור סי' שנ"ד וכתב הב"י וז"ל נראה דהיינו לומר דמשום שהיה נראה שינחמו לב׳ אבלים אלו כאחד קמ"ל דלא אא"כ כבודן שוה אבל אם אין כבודן שוה מנחמין את זה וחוזרין ומנחמין את חבירו או יחלקו לשני כתות כת זו מנחמת לזה וכת שניה לשני עכ"ל. והפרישה כתב ליישב גי׳ דהכא דגרס אע"פ שאין מנחמין כו׳ וז"ל הפרישה והכי פי׳ אע"פ שאין מנחמין שני אבלים כאחד אא"כ אין כבודן וקילוסן שוה מ"מ אמרינן שאין מוציאין שניהם כאחד אלא זא"ז ואח"כ אם קילוסן וכבודן שוה מנחמין שניהם כאחד ואם אינן שוה מנחמין זא"ז או יחלקו לשני כתות עכ"ל בסי׳ שנ"ד:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 11 · הלכה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589