כל ז׳ ימים. ובמ"ק דף כ"א איתא אבל כל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה אפי׳ עני המתפרנס מן הצדקה מכאן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו ע"כ וא"כ משמע דדוקא שלשה ימים הראשונים אסור במלאכה והכא קתני כל שבעה. כבר כתבו תוס׳ שם בד"ה מכאן ואילך ושם הביאו תוס׳ ראיה מברייתא זו וכתבו דדוקא לעני מותר מכאן ואילך אבל בעשיר שיש לו במה לפרנס אסור כל ז' לכן משמע מלשון הגמרא דבג׳ ימים הראשונים אפי' לעני אסור ומכאן ואילך עושה בצנעה קאי נמי על העני ותוס' הביאו דעות אחרות בזה ועיין בב"י סי׳ ש"פ שהביא כל הדיעות ואסיק דדוקא לעני מותר לאחר ג׳ ימים אבל לעשיר אסור כל שבעה:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 5 · הלכה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לעשות מלאכה. בגמ׳ אסמכוהו אקרא דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה והטעם שהחמירו בג׳ ימים הראשונים יותר מבשאר ימים כתבו הפוסקים לפי דאמרינן שלשה לבכי ואם יעסוק במלאכה יבטל מבכי ובירושלמי דמ"ק הובא טעם אחר וע"ש:
ובניו ובנותיו. כתב הרמב"ן בספר תורת האדם וכ"כ הב"י סי׳ ש"פ דדוקא בסמוכים על שלחנו דמעשה ידיהם שלו אבל באינם סמוכים על שולחנו הוי כאחרים ודיניהם כמבואר בהלכות דלקמן שמותרים לעשות לו מלאכה דבר האבוד וכ"כ בשו"ע סי׳ ש"פ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589