מקבל מאחרים. כיון שעדיין עוסק במתו הוי כטומאה אחת אבל כשפירש ממתו ונוגע כמת אחר הוי כמטמא לכתחלה הכי מסיק הש"ס בנזיר דף מ"ב ומהכא הוכיחו הפוסקים דקברות של כהנים יהא בסוף הקברות כדי שבחזירתו ממתו לא יטמא לשאר מתים דקי"ל הלכה כר"ט וכ"מ מסתם מתני׳ דמכות אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת אע"פ דמיטמא וקאי:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 4 · הלכה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589