אבל אוכל אצל חבירו. היינו במי שמתו מוטל לפניו והכי איתא בהדיא בר"פ מ"ש מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר כו׳:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 10 · הלכה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וא"א לו ברך. ובגמ׳ גרסי׳ ואינו מברך והיא היא והיינו שאינו מברך ברכת המוציא ועיין בתוס׳ במ"ק דף כ"ג שהאריכו בזה אבל לגי' דהכא לק"מ קושייתם שם:
ר"ג אומר אבל כו׳. ובברכות ובמ"ק גרסי׳ רשב"ג אומר מתוך שנתחייב באלו נתחייב בכולן ומפרש ר׳ יוחנן תשמיש המטה א"ב דלת"ק אסור בתשמיש המטה דדבר שבצנעה נוהג ורשב"ג מתיר אפי׳ תשמיש המטה. והיינו דקתני הכא אבל בשבת כאילו אינו אבל ר"ל דמותר אפילו בתשמיש המטה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589