לא ישרה כו׳. פירש"י בכתובות לפי שמכירה ברמיזותיו וקריצותיו שמא יבואו לידי עבירה:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 2 · הלכה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומפנה אשה. הכי מסקינן במסכת כתובות שהיא נדחת מפניו:
והכהנת אע"פ כו׳. פרש"י שמא יבוא עליה וכהן אסור בגרושה:
בד"א מן הנשואין. כשנתגרשה מן הנשואין כיון שלבו גס בה חיישינן שמא יבואו לידי עבירה אבל כשנתגרשה מן האירוסין שאין לבו גס בה וכן החולץ ליבמתו שאיי לבו גס בה מותר אע"פ שגס יבמתו שחלץ אסורה עליו כמו גרושה אפ"ה מותר לדור במבוי אחת. ובמסכת כתובות הביא הש"ס בשם אבל רבתי לענין פרעון חוב שאסור לפרוע לו חוב ע"י עצמה כשנתגרשה מן האירוסין אבל בגירסא שלפנינו אינה. והא דנקט לה הך דינא הכא י"ל איידי דאיירי לעיל מי שהיה בעלה צלוב בעיר שאסור לדור באותה עיר נקט לה נמי הך דינא דהמגרש דדמי ליה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589