אפי׳ בו ביום. והיינו דוקא לאחר שפירש ממתו אז אסור לטמא לאחרים אפי׳ בו ביום וסתמא דהכא אתי כר"ט לקמן בהלכה ט"ז וכן מחלק הש"ס כנזיר דף מ"ב וכן כתב בטיו"ד סי׳ שע"ג וכן כתב הרמכ"ם פ"ג מהלכות אבל:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 4 · הלכה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל אין שם כו׳. דהוי כמת מצוה ומותר לכהן לטמא למת מצוה כדאמרינן לקמן הלכה ל':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589