קריאה במקור

נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 4 · הלכה 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אפי׳ בו ביום. והיינו דוקא לאחר שפירש ממתו אז אסור לטמא לאחרים אפי׳ בו ביום וסתמא דהכא אתי כר"ט לקמן בהלכה ט"ז וכן מחלק הש"ס כנזיר דף מ"ב וכן כתב בטיו"ד סי׳ שע"ג וכן כתב הרמכ"ם פ"ג מהלכות אבל:
2
אבל אין שם כו׳. דהוי כמת מצוה ומותר לכהן לטמא למת מצוה כדאמרינן לקמן הלכה ל':
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589