לשם שמים. היינו סעודת מצוה. ותוס׳ במסכת מ"ק דף כ׳׳ב כתבו בהדיא בשם מסכת שמחות אלא א"כ היה סעודת מצוה וע"ש בתוס׳ ד"ה ולשמחת מריעות שכתבו מהו סעודת מצוה שמותרת בתוך י"ב חדש אי הוי דוקא סעודה שעושין בקידוש החדש או דמותר אפי׳ בסעודת ברית מילה וע"ש. ובתה"א לרמב"ן ז"ל דף ס"ד כתב בשם אבל רבתי וז"ל ואם היתה חבורה לשם מצוה כגון קידוש החודש מותר. וכתב עוד בשם הראב"ד ז"ל וכן משיא יתום ויתומה או עני ועניה לשם שמים שאם לא יעשה הוא יבטל המעשה מותר:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 9 · הלכה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589