וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין כו'. —מכאן הוא מקור לדברי הרמב"ם בפ"א הי"ב מעירובין שכתב דליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות. אבל מ"ש עוד הרמב"ם שם שמשקל ליטרא מים הוא ל"ה דינר הוא סותר הירושלמי כאן שהוא משקל מאה זוזים (ואע"פ שהרמב"ם שיער במים ובירושלמי מיירי בציר דגים א"א שהציר יכבד מן המים כשלש פעמים) וכ"כ רש"י בבכורות נ' א', וכפי הנודע גם הליטרא של היונים היתה של מאה דינר כ"ש במוסף הערוך ערך ליטר, אבל דברי הרמב"ם נובעין ממעין טהור מהגאונים כמו שיתבאר למטה.
ודע שהתוספות בסוטה (ה' א') כתבו בשם ר"ח שהרביעית היא משקל כ"ה סלעים ולפ"ז משקל הליטרא ארבע מאות זוז והוא שיעור מופלג, וכבר תמה ע"ז בשו"ת חוט השני סימן צ"ז ונדחק בזה ע"ש. אבל ברור הוא שט"ס לפנינו בתוספות ויש להגיה "כ"ה כספים" וכמו שהוא בערוך ערך רבע שבלי ספק שדבריו נובעין מפירוש ר"ח, וכספים אלו שהזכיר ר"ח הן הן זוזים של אלקירואן שהזכיר הרי"ף ברפ"ח דעירובין דשם כתב שהקב יש בו ארבע מאות זוז במשקל אלקירואן (עיר במדינת אפריקא כנודע והיא עיר מולדת ר' חננאל), ור' נסים גאון כתב בספרו המפתח עירובין פ"ב ב' בשם הגאונים דמשקל הביצה י"ז כספים חסר שליש מכספים של ארץ ישראל ומשקל הקב ארבע מאות כספים, עוד בשבלי הלקט סימן רי"ב בשם תשובות הגאונים שיעור ביצה משקל ט"ז זוז וארבע גיראות (פי' כמו עשרים גרה השקל וגיראות אלו הן מעות שהן שש בדינר) במשקל כסף של בגדד ע"כ ומזה יוצא דזוזי אלקירואן הן כספים של ארץ ישראל וזוזים של בגדד, ונקראים ג"כ ערביים כ"ש בכפתור ופרח פט"ז בשם הרי"ף פרק כיצד משתתפין (ולפנינו נשמט זה מדברי הרי"ף שם) דליטרא מאה דינרין שהם במשקל ערביים שהוא משקל אלקירואן קמ"ד זוז ע"כ (והן הן הזוזים הערביים שנזכרו בבכורות ג' א' וע"ש בפרש"י) והנה לפי מה שנתבאר שמשקל הרביעית לדעת הגאונים היא כ"ה כספים ערביים, תהיה משקלה בדינרי צורי י"ז וחצי פחות משהו והליטרא שהיא שתי רביעיות משקל ל"ה דינרין בקירוב ומכאן נובעין דברי הרמב"ם בהלכות עירובין הנ"ל 1) ולהשוות דעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים נ"ל שהרי"ף שיער בליטרא ערבית שבזמנו שהיתה משקל מעה דינרין צוריים אבל הרמב"ם שיער הליטרא הנזכרת בתלמוד שהיתה בזמן חז"ל ומפני שהגאונים אמרו דלוג הוא משקל ק' זוזין ערביים שהן ע' דינרין צוריים וכן מצא הרמב"ם שהיה מן המדקדקים בשיעורים כ"ש במ"מ הלכות עירובין שם ולפי מה שאמרו בירושלמי כאן משקל הלוג מאתים זוז לכן סובר הרמב"ם דזוזין של יהודה פחותין הרבה מדינרין צוריים שכל אחד של צ"ו שעורה אבל הזוזין של יהודה כל אחת של שלשים ושלש ומחצה שעורה וליטרא של חז"ל משקלה מאה זוזין כאלה ולפ"ז תהיה משקל ליטרא זו שלשים וחמש דינר צורי והלוג שבעים דינרי צורי. וע"ע מ"ש בפאה פ"ח ה"ה (עמ' 31).
ויש להעיר עוד שמהירושלמי כאן נראה שהזוזים שהן מאה בליטרא הן זוזים של יהודה, ומשמע מזה דבכל מקום שנזכרו בתלמוד דינרין וסלעים סתם הן הן של יהודה ובתשובת חוט השני הנ"ל נסתפק בזה ע"ש.
ודע שהתוספות בסוטה (ה' א') כתבו בשם ר"ח שהרביעית היא משקל כ"ה סלעים ולפ"ז משקל הליטרא ארבע מאות זוז והוא שיעור מופלג, וכבר תמה ע"ז בשו"ת חוט השני סימן צ"ז ונדחק בזה ע"ש. אבל ברור הוא שט"ס לפנינו בתוספות ויש להגיה "כ"ה כספים" וכמו שהוא בערוך ערך רבע שבלי ספק שדבריו נובעין מפירוש ר"ח, וכספים אלו שהזכיר ר"ח הן הן זוזים של אלקירואן שהזכיר הרי"ף ברפ"ח דעירובין דשם כתב שהקב יש בו ארבע מאות זוז במשקל אלקירואן (עיר במדינת אפריקא כנודע והיא עיר מולדת ר' חננאל), ור' נסים גאון כתב בספרו המפתח עירובין פ"ב ב' בשם הגאונים דמשקל הביצה י"ז כספים חסר שליש מכספים של ארץ ישראל ומשקל הקב ארבע מאות כספים, עוד בשבלי הלקט סימן רי"ב בשם תשובות הגאונים שיעור ביצה משקל ט"ז זוז וארבע גיראות (פי' כמו עשרים גרה השקל וגיראות אלו הן מעות שהן שש בדינר) במשקל כסף של בגדד ע"כ ומזה יוצא דזוזי אלקירואן הן כספים של ארץ ישראל וזוזים של בגדד, ונקראים ג"כ ערביים כ"ש בכפתור ופרח פט"ז בשם הרי"ף פרק כיצד משתתפין (ולפנינו נשמט זה מדברי הרי"ף שם) דליטרא מאה דינרין שהם במשקל ערביים שהוא משקל אלקירואן קמ"ד זוז ע"כ (והן הן הזוזים הערביים שנזכרו בבכורות ג' א' וע"ש בפרש"י) והנה לפי מה שנתבאר שמשקל הרביעית לדעת הגאונים היא כ"ה כספים ערביים, תהיה משקלה בדינרי צורי י"ז וחצי פחות משהו והליטרא שהיא שתי רביעיות משקל ל"ה דינרין בקירוב ומכאן נובעין דברי הרמב"ם בהלכות עירובין הנ"ל 1) ולהשוות דעת הרי"ף והרמב"ם והגאונים נ"ל שהרי"ף שיער בליטרא ערבית שבזמנו שהיתה משקל מעה דינרין צוריים אבל הרמב"ם שיער הליטרא הנזכרת בתלמוד שהיתה בזמן חז"ל ומפני שהגאונים אמרו דלוג הוא משקל ק' זוזין ערביים שהן ע' דינרין צוריים וכן מצא הרמב"ם שהיה מן המדקדקים בשיעורים כ"ש במ"מ הלכות עירובין שם ולפי מה שאמרו בירושלמי כאן משקל הלוג מאתים זוז לכן סובר הרמב"ם דזוזין של יהודה פחותין הרבה מדינרין צוריים שכל אחד של צ"ו שעורה אבל הזוזין של יהודה כל אחת של שלשים ושלש ומחצה שעורה וליטרא של חז"ל משקלה מאה זוזין כאלה ולפ"ז תהיה משקל ליטרא זו שלשים וחמש דינר צורי והלוג שבעים דינרי צורי. וע"ע מ"ש בפאה פ"ח ה"ה (עמ' 31).
ויש להעיר עוד שמהירושלמי כאן נראה שהזוזים שהן מאה בליטרא הן זוזים של יהודה, ומשמע מזה דבכל מקום שנזכרו בתלמוד דינרין וסלעים סתם הן הן של יהודה ובתשובת חוט השני הנ"ל נסתפק בזה ע"ש.