אני אומר ארס שוקע היה. — נודע ע"פ הנסיון שאין ארס הנחש מזיק לאדם אא"כ נתערב הארס בתוך דמו ולכן יקרה לפעמים דהאוכל והשותה מאכל ומשקה שיש בהן ארס הנחש ומ"מ אינו ניזק כל עיקר שהארס כמו שיכנס דרך פיו כן יצא דרך בני מעיו, אבל אם יש לאדם זה איזה סרט או פצע אפי' כמלא פי מחט דקה בתוך פיו או בתוך בני מעיו אז יבוא הארס בתוך הדם וירעיל את הדם והאדם ימות (וכענין שאמרו למעלה לא אסרו אלא מקום סירטא); ולפ"ז אפשר שישתו עשרה בני אדם ולא ירגישו מאומה ואחד שיש לו איזה סרט בחללו ישתה וימות אלא דכאן אשמעינן דאפי' שתו כמה בני אדם שיש להן סרט ולא מתו לא ישתו עוד אחריהם דשמא ארס שוקע היה.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 8 · הלכה 3 · Integer 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe9535df7e990bb7b4e5d8d68645fd54169af3e99024b495a75aa95a56a7008c