שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 8 · הלכה 4 · Integer 4

ואתון אמרין חבית הראשונה כר' יוסי לית ר"מ מודה בה והתני כו'. — צ"ל: ואתון אמרין חבית השניה כר"מ ולית ר' יוסי מודה בה והתני בד"א בבור שאין בו כדי להעלות אבל בבור שיש בו כדי להעלות אפי' כ"ש אסור לטמאות (כגירסת רא"פ וכ"ה בבבלי פסחים כ"א א') ואין כר"מ הוא יש בו כדי להעלות הוא אין בו כדי להעלות מותר לטמאות (פי' דכמו שהוא מתיר בפסחים פ"א מ"ח לשרוף את הטהורה עם הטמאה בפסח מפני שבלאו הכי הולך לאבוד ה"נ יתיר כאן לטמא כיון שהולך לאבוד) ועוד מן הדא כו' תמן התורה חסה על ממונן של ישראל (פי' שאם יצטרך לשרוף זו בעצמה וזו בעצמה יהא צריך עצים מיוחדים לכל אחת ואחת לכך התירו לשורפן יחד) הכא מה אית לך מימר (פי' שגם אם לא יטמא ביד לא יהא לו מזה שום הפסד) א"ר יוסי ב"ר בון (ומה שבינתיים מיותר והגהה היתה מן הצד מה שהעתיק אחד מן התלמידים מבבלי פסחים כ' ב' והסופרים הכניסוה בפנים ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב, עמ' 28) תיפתר כו' (פי' כדי לתרץ קושיא שניה) והשנייה בין כר"מ בין כר' יוסי א"ר עזרא קומי ר' מנא לית הדא מתניתא פליגא על ר' יוחנן (פי' דאמר חבית הראשונה כר' יוסי ודלא כר"מ דלר"מ מותר לטמא לכתחילה ובברייתא דלעיל תניא דבבור שיש בו כדי להעלות אפי' כ"ש אסור לטמאות) א"ל מתניתא דלא כר"מ ונאמר אוף הראשונה (פי' חבית ראשונה) כר"מ לית יכיל לפי שמצינו ר"מ שורף תלויה בכ"מ כו' ר' ירמיה ר"מ שורף תלויה בכ"מ ואמרית כו' תורה אמר לי אין אנא כו'.