שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 4 · הלכה 1 · Integer 4

והתנינן אבל לא על מקום אחר (פי' הוא במשנה ה' "המרבה בתרומה ר"א אומר א' מעשרה כו' יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר" כ"ה עיקר הגירסא שם כמבואר בירושלמי כאן. ודלא כשנות אליהו שם ע"ש) תיפתר במרבה בתרומה (פי' דהתם במשנה ה' מיירי במכוון להרבות בתרומה, וזה שהוא יותר מכשיעור אינו אלא חולין טבולין למעשרות לפיכך א"א לעשותו תרומה על טבל אחר וזהו עניין מה ששנינו "אבל לא למקום אחר" אבל אין הפירוש שלא יעשנו תרומת מעשר למקום אחר וכן פירש הרא"פ אבל הא דרשב"ל אינו אלא בטועה ולא כיון לרבות כל עיקר לפיכך הסאה השנית היא טבל טבול לכל ולכן יכול לעשותה תרומה למקום אחר).

אלא טעמא דרשב"ל מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו כו'. —צ"ל: מה טעם דר' מאיר מכיון דאת אמר כל הטבל כו' מה בין מוציא ממנו על מקום אחר עד כדון בשלא ניתקן רובו של כרי ניתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן (פי' דלחזקיה שהטבל בטל ברוב אינו יכול להפריש אפי' ממנו עליו) כו' ור' יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב תמן (פי' דחזקיה ור' יוחנן) בשנתערב ברם הכא מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כו' (פי' וגם בניתק רובו של כרי אף חזקיה מודה דיכול להפריש ממנו עליו) ואית דבעי מימר בהדא דתני ר' ליעזר בן יעקב כו' (פי' דזה שנשאל: עד כדון לא ניתקן רובו של כרי כו' נאמר על הא דר' ליעזר בן יעקב וגם השאלה היתה להפך) דתני כו' (מדברי הניר וביתר ביאור).