מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה כו'. — צ"ל: מטמאה טומאת אוכלין ואין שורפין עליה את התרומה (פי' שאם נגע בקישות זו ככר של תרומה אין שורפין את הככר מפני שטומאת הקישות אינה אלא ספק טומאה דשמא קישות מרה אינה אוכל שמקבל טומאה) ואין חייבין עליה חומש ואין לוקין עליה חוץ לחומה (עד כאן מהגר"א) כו' ככר שנטמא בספק רה"י מגעו ברה"ר טמא (פי' דטומאת ספק היא כודאי בנטמא ברה"י ולפיכך אם נגע אח"כ ככר אחר בככר זה כשהוא ברה"ר ה"ז טמא ודאי גם הוא) והכא טהור שהן שני ספיקות (פי' שאם נטמאו בספק ברה"י אלו שהן ספק אוכל ואח"כ נגע בהן ככר של תרומה ברה"ר ה"ז הככר טהור שאע"פ שכל שאתה יכול להרבות ספקות ברה"י ה"ז טמא כבטהרות פ"ו מ"ד מ"מ כאן מגעו ברה"ר טהור; וע' בבלי נדה ל"ג ב').
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 3 · הלכה 1 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe9535df7e990bb7b4e5d8d68645fd54169af3e99024b495a75aa95a56a7008c