המתפלל של שבת בערב שבת מאחד עשרה שעות חסר רביע ולמעלה צריך לפרוש ממלאכה כההיא דא"ל רבי ירמיה לרב מי בדלת ואמר ליה אין בדילנא ואם כסבור שחשכה וטעה והתפלל מבעוד יום א"צ לפרוש וחוזר למלאכתו ואח"כ חוזר ומתפלל ומקבל עליו את השבת דטעותא דיחיד הדרא ורבים לא הדרא וה"מ לחזור ולהתפלל דלא מטרחינן צבורא אבל למהדר ממלאכה לא שנא יחיד ולא שנא צבור כל היכא דטעו בקבלת שבת בטעות אינה קבלה והרי"ף ז"ל לא כתב מכל זה כלום ואף לא מכל הנך עובדי דאבוה דשמואל ולוי כי באו למיפק לאורחא ומרימר ומר זוטרא בשבתא דרגלא ורב אשי דמצלו מיושב בהדי צבורא וכולן צריכין תלמוד ושמעינן מהא מדרב אשי ומדרבנן קשישא דלא עבדי כאבוה דשמואל ולוי למסמך גאולה לתפלה עדיף כר' שמעון בן אלעזר ואע"ג דלא אפשר ליה לצלויי מעומד מצלי כל היכא דאפשר ליה ועונת ק"ש לא מקדמינן ליה משום שעת הדחק אע"פ שעלה עמוד השחר ומאחרינן ליה עד הנץ החמה:
קריאה במקור
המאור הקטן על ברכות · דף 18b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b32ce8512b21b1aaa9c2326aaaf1cd4b11e2e97dd8851bb2561b1c09ee99b6e7