להיכן הוא חוזר. אנו רגילין לפרשה כשיצא אחד מהם לשוק מאחר שזמנו עליו וברכו ברכה אחת או שתים ועל ההיא דלעיל קיימינן דאמר רב דימי בר יוסף שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק ועלה אמרי' עד היכן ברכת הזימון כלומר שאם הוצרך אחד מהם לצאת אינו יוצא עד שישמע אותה ברכה כמו שמפורש בתלמוד ירושלמי שלשה שאכלו כאחת ובקש אחד מהם לצאת דבי רב אמרו מברך ברכה ראשונה והולך לו וכו' כמו שמפורש בהלכות הרי"ף ז"ל אבל מה שכתב בהלכות במקום הזה בפי' להיכן הוא חוזר אינו נכון בעינינו וכמו שאנו רגילין לפרש הוא הנכון. והא דתניא השמש שעמד על שנים וכו' וכן הא דתניא נשים מזמנות לעצמן הלכות קבועות הן אע"פ שלא הזכירם הרב:
קריאה במקור
המאור הקטן על ברכות · דף 34a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b32ce8512b21b1aaa9c2326aaaf1cd4b11e2e97dd8851bb2561b1c09ee99b6e7