רי"ף כתובות · דף 49b

חיישינן לאינצויי ממאי מדקתני שניה ויורשיה קודמים ליורשי ראשונה מיקדם הוא דקדמי הא איכא שקלי וש"מ כתובה נעשית מותר לחברתה ממאי מדלא קתני אם יש שם מותר דינר וש"מ כתובת בנין דיכרין לא טרפא ממשעבדי דאי ס"ד טרפא ליתו בני ראשונה ונטרפינהו לבני שניה.

(דף צא:) אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דיכרין כתובה נעשית מותר לחברתה והנ"מ באחת בחייו ואחת במותו אבל מתו שתיהן בחייו עד שיהא שם יתר על שתי כתובות דינר דתנן מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא והיתומים מבקשין כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקות בשוה היה שם יתר דינר אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יתר דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא שמין הנכסים בב"ד היו שם נכסים בראוי אינו כבמוחזק ר"ש אומר אע"פ שיש נכסים שאין להן אחריות אינו כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יתר על שתי הכתובות דינר.

והיכא דאיכא (דף צ:) בע"ח ואיכא מותר על שתי כתובות מאי דשקל בע"ח כ"ע לא פליגי דהוי מותר והני שקלי כתובת אמן והני שקלי כתובת אמן:

(דף צא.) ת"ר לזו אלף ולזו ה' מאות אם יש שם מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשים מועטין ונתרבו מאי אמר רב נחמן כשם שמרובין ונתמעטו (דף צא:) זכו בהן היורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבנינהו חד בה' מאה וחד בה' מאה אתא בע"ח טריף ליה לחד מינייהו והדר אתא וטריף לאידך שקל אלפא זוזי ואזל לגביה א"ל אי שוויא לך ההיא אלפא זוזי לחיי ואי לא שקול אלפא זוזי ואסתלק סבר רמי בר חמא למימר היינו מתני' אם אמרו יתומים הרי אנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר אין שומעין להן א"ל רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מאי