שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 2

מסיני למדו וכו'. בקונטרס הגהתי לפרש הסוגייא כפשטא אך לקיים הגירסא שלפנינו נ"ל דה"פ אם מסיני למדו קשה שהרי ירד משה בשלישי בשבת דהיינו סמוך לערב וכל מי שפירש בג' דהיינו קודם בין השמשות של ליל ד' יש כאן חמש עונות שלימות ובעונ' הששית דהיינו ביום הששי טבלו וקשה שהרי פולטת אף ביום ד' טמאה שהרי בליל ו' יכולין היו ליטהר כל מי שיפרש בד' דהיינו ששימש בין השמשות של ליל ד' נמצא שליל ד' הוא בכלל הטומאה ולא נשתיירו אלא ד' עונות שלימות לפרישה דהיינו יום ד' וליל ה' ויום ה' וליל ו' וביום ו' טבלו הרי שאף ביום הג' הן טהורין אר"י פי' הוא מותיב והוא מפרק זו בסיני כלומר בסיני שאני דקפיד קרא אעונות אבל לדורות בימים תליא דשלשה ימים בעינן או בד' או בשש לפעמים ד' עונות אם שימשה סמוך לערב ליל ד' טובלת בליל ו' וטהורה שהרי יום ד' הוא ולפעמים ששה כגון אם שימשה תחלת ליל ג' ואף היא אינה טהורה עד תחלת ליל ו' דאימים קפיד קרא ולא אעונות לעולם הן חמש אף בסיני לא היו אלא חמש עונות דלא פירשו אלא בליל ד' וביום ו' טבלו אך עדיין הדבר דחוק ויותר היה נראה לומר דאפלוגתא דראב"ע ור"י ור"ע קאי ואין להאריך: