הקולע שלש נימין באדם חייב משום אריג. ויותר היה נ"ל דגרסי' סתם הקולע שלש נימין חייב וכן הוא בבבלי דף ס"ד ואיירי בבגדים והשתא שייך שפיר הא דמסיק הדא דאת אמר באדם וכו' דהיינו בבגדי אדם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הפוקסת חייבת משום צובעה. מכאן ראיה ברורה לפירש"י בשם רבותיו דפוקסת היינו שטחה בצק על פניה וכשנוטלו מאדים הבשר ותימא שכל המפרשים פירשו כפירוש ראשון של רש"י דהיינו שסורקת במסרק בידיה וכ"פ הערוך והרמב"ם והוא נגד הירוש' ואי משום דקשיא להו הא דאמרי' בגמרא פוקסת משום בונה י"ל כיון שטיחת הבצק על פניה דמיא לטיחת הטיט לכך קאמר משום בונה מיהו בתו' בד"ה פוקסת נראה שמסכימין לפי' השני ועמש"ל דף כ"ט ע"ב:
הדרן עלך פרק המצניע
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068