קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
סמטיות שבין העמודים וכו'. כתב הרמב"ם פי"ד מה"ש איצטבא שביו העמודים העומדים ברה"ר הרי הוא ככרמלית וצדי רה"ר ככרמלית אבל בין העמודים הואיל ורבים דורסין ביניהם הרי הן רה"ר ע"כ וכתב ה"ה א"ר יוחנן בין העמודים וכו' (עיין בבבלי דף ז' ע"א) ופסק רבינו כרב יהודה דהיא בתרא ועוד שבברייתא לא הזכירו בכלל הכרמלית אלא האסטונית אבל הרשב"א ז"ל פסק כר' יוחנן ע"כ וז"ל הרשב"א וקי"ל כר' יוחנן דאמר בין העמודים נדון ככרמלית וכ"ש איצטבא משום דר"י לגבי רב קי"ל כרבי יוחנן וכ"ש לגביה דרב יהודה דהוא תלמידו דרב אבל הרמב"ב פסק כרב יהודה ולא ירדתי לסוף דעתו ואולי משום דתני בברייתא דלעיל האצטונית ולא מני בין העמודים בהדייהו דהויא רבותא טפי ואינו מחוור דא"כ ליקשי מיניה לר' יוחנן וכו' ורי"ף לא כתב מזה בהלכות כלום והא דאמר רב יהודה (או) איצטבא שלפני העמודים נדונין ככרמלית תמיהא לי מאי קמ"ל הא בהדיא תני בברייתא והאצטווני' ועוד מהו שלפני העמודים דקאמר לימא האצטבא סתם ואולי אפילו באצטבא שאינה גבוהה שלשה קאמר ומפני שהיא לפני העמודים אינה נוחה לידרס והלכך פסקה מתור' רה"ר אלא שמצאתי בירושלמי בהפך מזה דגרסינן התם ר"ז וכו' בשם ר' חנינא סמטיות שבין העמודים נדונין ככרמלית רשב"ח בשם רבי חנינא פירתי העמודים נדון ככרמלית לכן צריכ' בגבוהין שלשה ע"כ ועדיין אני אומר כי יש שבוש בגרסת הירושל' ובשאינן גבוהין ג' היא דהא צריכא דאלו בגבוהין ג' פשיטא וצ"ע עכ"ל הרשב"א. נמצינו למידין מדבריו ארבע' קושיו' חדא על הרמב"ם דפסק כרב יהודה נגד רבי יוחנן. ועוד על הרי"ף שלא הביא מכל זה בהלכות ועוד על רב יהודה בתרתי ל"ל לפני העמודים ומאי קמ"ל הא תני לה. ולדידי קשיא עוד על הרמב"ם שכתב אצטבא שבין העמודים ולמה לא תפס דברי רב יהודה שאמר לפני העמודים ואין זה מדרכו להמציא דברים שלא נאמרו בש"ס וע"ק לי הא דקאמר בש"ס לישנא אחרינא אבל בין העמודים דזימנין דדרסי ליה רבים כרה"ר דמי מאי איכא בין האי לישנא ללישנא קמא. לכן נ"ל דהרמב"ם מפרש דללישנא בתרא אף רבי יוחנן לא קאמר שבין העמודין נדון ככרמלית אלא אאצטבאות שבין העמודים. ורב יהודה סובר כיון שבין העמודים דחוק הוא זמנין דדרסי לה רבים לאותן אצטבעות נמצא שפסק כרבי יוחנן וכלישנא בתרא ולחומרא ולכן לא כתב הרי"ף מזה כלום דברייתא סתמא קתני והאיצטבא משמע בין שהיא לפני העמודים ובין שהיא בין העמודים:
2
ודע דבנוסחת הרי"ף שלפנינו יש שיבוש שכתב שם פלוגתא דר"י ור"י וליתא בספרי' ישנים וכ"נ מדברי הר"ן ובהכי ניחא הכל ושפתי הרמב"ם ברור מללו. וא"ת קשיא ליה לרמב"ם הא דר"ז דאמר סמטיות וכו' נדונין ככרמלית והיינו בין העמודים ממש וי"ל כרשב"א ס"ל דעכ"ל דפליג אר"ז דאל"כ תרתי דרבי חנינא ל"ל השתא בין העמודים נידונין ככרמלית אצטבא לא כ"ש אלא ודאי דפליג עליה וכוותיה פסק הרמב"ם:
3
פירחי העמודים וכו'. וא"ת הא תנן בפ"ו דאהלות כל הכלים שתחת הפרח ר"י בן נורי מטמא דסוב' דפרח בטל לגבי העמוד א"כ לימא דרבי חנינא כתנאי וי"ל דאין לדמות רשויות דשבת לטומאה כדתנן בפ"ו דטהרות שבילי בית גלגול רה"י לשבת ורה"ר לטומאה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068