שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 58

ר"י אמר שניהן חייבין. בבבלי פ' הבונה דף קב ע"ב גרסינן אמר שמואל המצדד את האבן חייב מיתיבי א' נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן את הטיט חייב וליטעמיך אימא סיפא רבי יוסי אמר אפילו העלה והניח ע"ג דימוס של אבנים חייב אלא תלתא בנייני נינהו תתא מציעא ועילא תתא בעי צדודי ועפרא מציעא בעי נמי טינא עילאה בהנחה בעלמא וכתבו תוספות וליטעמיך אימא סיפא אפילו העלה וכו' ול"ג רי"א אפי' העלה דאי גרסינן ליה מאי קאמר וליטעמיך הא פליגי רבנן עליה ובתוספתא ל"ג ליה ע"כ וכתב הרשב"א אלא מיהו קשה דבכולהו ספרים גרסינן רבי יוסי וי"ל דלפי שיטתן כולה ר"י היא וכך היה מקובל בידן ומ"מ אי אפשר דבירושלמי תני אחד מביא וכו' רי"א שניהן חייבין וכו'. והרמב"ן פי' וליטעמיך שאתה מתמה על שמואל דמחייב בצדוד בלבד ע"ג עפר תמה על רבי יוסי דמחייב בהנחה בלבד אלא תלתא בניני הוו תתאה בצדודי ועפרא והיינו דשמואל ולכ"ע מציעאה באבנא וטינא והא נמי כ"ע ועילאה בהנחה בעלמא לר"י ובההוא הוא דפליגי רבנן עליה דר"י ע"כ ותימא כיון דקשיא ליה לרשב"א על דעת תוס' מהירושלמי מאי ניחותא איכא בפירוש הרמב"ן שהרי לדעת הירושלמי פליגי רבנן ור"י אף באמצעי ולר"י אפילו באמצעי חייב בלא טיט דא"ל דפלוגתא דר"י ורבנן בעילאי ולרבנן אף בעילאי בעי טיט ור"י סבר בעילאי בהנחה בעלמא סגי דהא מסיק הבנאי שיישר האבן בראש הדימוס חייב לרבנן א"כ מודו רבנן דבעילאי לא בעינן טיט אלא דבהנחה בעלמא סגי ואפשר לומר דכי מודים רבנן דבעילאי בהנחה בעלמא סגי דוקא בבנאי שיודע לאמן את ידיו אבל בשאר כל אדם אפילו בעילאי בעי טיט ובהא פליגי ר"י ורבנן. מיהו בדברי תוספות מבואר בתוספתא פ' י"ב דהכי איתא התם הבונה כל שהו חייב רבי יוסי אומר אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן את הטיט ה"ז חייב הנוטל את האבן ונתנו ע"ג דימוס והתקינה לבניין אע"פ שלא נתן עליה את הטיט ה"ז חייב ע"כ ונראה דלא פליגי רבנן עליו ויפה פסק הרמב"ם כוותיה ועיין בהה"מ פ"י: