לא סוף דבר לחין אלא אפילו יבשין שנתלחלחו וכו'. כתב הרמב"ם פרק ד' מה"ש יש דברים שאם טמן בהם התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כעין האש וכו' או זגין ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחים ואפילו מחמת עצמן עד כאן וכתב הלח"מ בפ' במה טומנין איבעיא להו לחין מחמת עצמן או לחין מחמת דבר אחר ופירש רבינו לחין מחמת ד"א אית לן למיסר טפי מלחין מחמת עצמן ויש תימא בדברי רבינו מאחר דהך בעיא לא איפשיטא איך פסק לחומרא במידי דרבנן הפך מנהגו וכו' ע"ש שנכנס בדחוקי' ול"נ טעמא של הרמב"ם כיון דבירושלמי פשיטא להו דלחין בין מחמת עצמן בין מחמת דבר אחר הוא פסק כוותיה אך קשה הא מפורש אמר כאן בירושלמי דלחין מחמת עצמן ראוין לאסור טפי מלחין מחמת ד"א כדקאמר אפילו יבישין ונתלחלחו והיינו כפירש"י ואיך כתב הרמב"ם בהיפך וע"ק היה לו לרמב"ם לכתוב גם דין זה שלא יטמין קדירה מליא' מים אולי יתלחלחו מהן וכן קשה אש"ע בסימן רנ"ז לפי מ"ש המג"א שם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל בישנה טהור. פירשתי בקונטרס דמייתי לה הכא ללמוד מינה דבכה"ג מטמינן בגפת וגם זה לא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביאו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068