שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 14

מפני שהגחלים נוגעת בגופו. רש"י פי' במתני' מוליאר כלי שיש בו בית קיבול קטן אצל דופנו מבחוץ מחובר לו ונותן שם גחלים והמים בקיבולו הגדול ואנטיכי היינו יורה גדולה עושין לה ב' שוליים ונותנין גחלים בין שניהם והמים על העליונים ובשם רבותיו פי' מוליאר שני שוליים ואנטיכי מחיצה בינתים ע"כ ומדברי הירושלמי נראה מבואר כפי' רבותיו אלא בענין אנטיכי נראה כמו שפירשתי בקונט'. והר"ן כתב ונ"ל דהיינו טעמא דשריותא דמוליאר ואיסור דאנטיכי משום דקיימא לן דבכלי ראשון מבשל וכלי ראשון היינו שעומד ע"ג האור שהוא מבשל אפי' לאחר שהעבירוהו משם ואשמועינן תנא דמוליאר אף על פי שהגחלים סמוכין לקיבולו הגדול אפ"ה לא מיקרי כלי ראשון כיון שאין אותו קבול כלי גדול עומד על הגחלי' אבל אנטיכי כיון שהקבול העליון עומד על הגחלים שעומדין בקבול התחתון הוה ליה כלי ראשון ועדיף נמי מיניה לפי שמקום המים והגחלים כלי א' הם ועיקר רבותא דהך מתני' למוליאר איצטריך דלא דיינינן ליה ככלי ראשון וכדי שלא תאמר דלא מיקרי כ"ר אלא כאנטיכי שמקום המים והגחלים כלי א' סמכו לה ענין אידך מתני' המיחם שפינהו כלו' שפינהו מעל האור ויש בו מים חמין דקתני לא יתן לתוכו צונן כדי שיחמו דאע"פ שלא היו במיחם זה גחלים לעולם אפ"ה כ"ר מיקרי עכ"ל ואם תאמר השתא מיחם מיקרי כ"ר כ"ש מוליאר שהרי הגחלים והמים בכלי א' וכמו שכתב כאן דכ"ש הוא ויש לומר דשאני מיחם שהאש הולך מתחתיו משא"כ במוליאר אך קשה לפ"ז קדרות העומדות אצל האש כעין שאנחנו מבשלין רוב הקדרות לא יהי' להן דין כלי ראשון וזה דבר שלא שמענו מעולם וגם יש לתמוה למה לו להמציא חילוקים וטעמים שהרי מבוארים הם בירושלמי: