אפר שצנן מותר לטמון בו. ולא ידעתי למה השמיטו הפוסקים דין זה ואי משום שלא הוזכר בבבלי הרי גם סלעים לא הוזכרו בבבלי ולמדו תוס' מכאן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כמרא וגיפתא. מה שפירשתי בקונט' הוא לשיטת הפוסקים דאין חילוק בין שמפסיק אוירא בין קדירה לגפת או לא אבל לשיטת הפוסקים שסוברים דכשמפסיק אוירא בין קדירה לגפת והקדרה טמונה בדבר שאינו מוסיף הבל שרי ועיין בר"ן נ"ל לפרש הסוגיא שברתיה דרבי ינאי טמנה בקופה ובגפת דהיינו שהניחה הקדרה בתוך הקופה והקופה תוך הגפת ואסר לה רבי ינאי ואמר שתתן הקופה על הגפת דה"ל כמו שהייה ובהא פליג נמי רבי חנינה ואוסר אבל במאי דדריש רבי חנינה לענין הטמנה בתוך הגפת מודה רבי ינאי דאסור ולפי זה דברי הבבלי והירושלמי מסכימין לדעת אחת:
ניתני לא יעשה וכו'. וקשה דלמא דוקא אוצר תבואה לא יעשה מפני שדרך העכברים לאכול תבואות ומרגילן לבוא משא"כ בשאר אוצרות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068