רבי בא בשם שמואל אם היתה קרנה קדוחה מותר לצאת באפסר. בבבל אמרי' דאמר שמואל הלכה כחנניה דכל נטירותא יתירתא שריא א"כ אפילו אין קדוחה יוצאת באפסר וכן הא דקאר"ז בסמוך משמיה דשמואל שור שעסקיו רעים יוצא בפרומביא נמי פליג אהא דאמר שמואל הלכה כחנניה מיהו התם אמרי' דאיכא תרי אמוראי אליבא דשמואל אך סייעתא גדולה היא לדברי הרי"ף דלית הלכתא כחנניה. וגם שמעי' דאפילו למאן דפליג אחנניה שור שעסקו רע יוצא בפרומביא וזה סייעתא למ"ש הה"מ בפ' כ' מה"ש והוי יודע שכל בהמה שעסקיה רעיה אע"פ שאין בנות מינה צריכות לאותה שמירה והיא צריכה מותרת לצאת בה וכן כתבו ז"ל ע"כ ולאו מפיהן אנו חיין אלא דברי ר' זעירא הן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068