הבונה. כתבו תוס' צריך ליתן טעם אמאי תני בונה אחר זריקה והוצאה ע"כ וגם התיו"ט מדקדק למה נקט החורש בתר הבונה. ונ"ל כיון דתני בתר אבות מלאכות ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע וכו' דהיינו הוצאה מסיק לכולא מילתא דהוצאה דהיינו המוציא ואחר כך המצניע ואח"כ הזורק שהיא תולד' דהוצאה וכיון דתני הוצאה שהיא בכל שהוא כדתנן המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה בכל שהוא תני כל דיני כל שהוא מלמטה למעלה ואין בכל אבות מלאכות שדינו בכל שהוא כי אם הוצאה והבונה והסותר ומכה בפטיש והחורש והזורע כמפורש ברמב"ם דהקוצר והמעמר והדש והזורה והבורר והמרקד והלש והאופה כלן בגרוגרת הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובע והטוה והמיסך שיעורן במלא רוחב הסיט כפול והעושה שתי בתי נירין והקושר והמתיר והקורע מפורש שיעורן במתני' הצד צבי והשוחטו והמפשיטו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו שיעורן כדי לעשות קמיע הכותב והמוחק שיעורן כדי לכתוב שתי אותיות המכבה והמבעיר הן בכל שהוא ולא צריך התנא לאשמועי' שהן בכל שהוא הבונה והסותר והמכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות בכל שהוא והא דתני החורש בכל שהוא ולא תני הזורע שכבר מפורש שהוא בכל שהוא בריש המצניע וכמ"ש הה"מ:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 12 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068