פירשה ר"ח דכפר תחמין וכו'. לא נתבאר במאי פירשה ונ"ל דלעיל אמרי' טעם דאין מדליקין בשמן שרפה לפי שאין שורפין קדשים בי"ט ובבבלי אמרינן עוד טעמא אחרינא שמתוך שמצוה עליו לבערו גזרינן שמא יטה ונ"מ בין שני הטעמים שמן שרפה שנתן לתוכו שמן חולין למ"ד לפי שאין שורפין קדשים בי"ט אפי' על ידי תערובות אסור דהא מ"מ הקדשים נשרפים ואי אמרינן מתוך שמצוה וכו' כיון שכבר נתבטל בחולין תו לא חש לבערו דכי גזרו רבנן בעיניה אבל ע"י תערובות לא כי היכא דלא גזרו בחלב מהותך וקרבי דגים ע"י תערובות כדקאמר רב ברונא משמיה דרב בבבלי בפירקין ולכן מינה אותו רב לחכם לפי שאמר כשמעתתיה והירושלמי לא ביאר במה פירשה דמסיק בסמוך דלרב אפי' חלב מהותך בעיניה שריא:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068