שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 8

ותני כן וכו'. כתב הרב ר"א בפי' למסכת תרומות ותני נמי הכא בברייתא איסור של חלב משום תערובות של בהמה טמאה מדבעי לעמוד בצד העדר בשעה שהנכרי חולב ש"מ משום תערובות וכו' וכי עומד בצד עדר בשעת חליבה לא יערב הנכרי דמירתת שישראל רואה אותו מערב. ויעמיד עד שיקיים הגבינה ואז יוכל להגביה העליון שהארס אז צף למעלה או עומד כשבכה למעלה וכי ינטל העליון תו ליכא למיתש בשלמ' בחלב וכו' משא"כ כשנקפיאנו ונעשה גוש ובין הנקבי' פי' שיורד לתוכו ג"כ וקשה לכל הטעמים שיאמרו שאפרו חלב העכו"ם לעולם מהני כשישראל רואהו ומאי סייעתא מייתי מהך ברייתא דהטעם משום תערובות וע"ק דתוספות כתבו בעכו"ם דף ל"ה ע"א בד"ה לפי שא"א וכו' וקשי' ויעמיד על הגבינה קיימא כלומר גבינה שיעשו מיהו תשתרי דהא ארס אינו מניחו לייבשו ומסיק מפני ארס הנתון בין הנקבים כמו שמתרץ בתלמודינו אבל אין לפרש כפי' הר"א דקאי אחלב וה"פ למה אסרוה משום גילוי ויעמידנו ואם יש בו ארס לא יעמיד דהכי מקשה התלמוד גבי חלב טמא דליתא דהא לא מצינו בשום מקום שיניח חלב להקפות בשביל ארס הנתון בו הרי שנעלם ממנו דברי תוס' אלו וע"ק אמאי שפי' שאז יכול להגביה העליון דליתא דכיון שכבר עירב הכל א"א דלא לשתייר למטה צחצוחי חלב ומה שפירש בין הנקבים היינו שיורד לתוכו קשה כיון שהדבר גוש הארס שהוא לח עומד בין הנקבים של מעלה או של מטה ולא שייך צף אלא בדבר לח ולא בדבר גוש: