מהר"ן שפירא והלכתא כוותיה נרא' דצריכין למחוק הני ב' תיבות שהרי אח"כ בסמוך בסוף הענין מסיק וכתב והלכתא כעולא. וגם בהרא"ש שהעתיק כל דברי הרי"ף הללו ליתא להנהו תרי מלות והלכתא כוותי' וק"ל:
מהר"ן שפירא אבל חליצה ההיא בשביל זיקה לא עקרה וכדמסיק טעמא דרחמנא רמיא עליה וכו' כצ"ל והשאר נמחק ומ"ש דבע"כ רמיא עליה בשביל נשואי ראשון וכו' הוא דיבור אחר ומציין בגמ' דרוצה לחלק בין מאמר לזיקה דמאמר שהוא מדעתה מצי עקרה וזיקה דבע"כ לא מצי עקרה וטעם זה נדחה בגמ'. ובמ"ש הרי"ף א"צ כלל לומר דזיקה בע"כ לכך לא מצי עקרה ואף שבנ"י כתב ענין זה דבע"כ רמיא עליה היינו אחר זה שכתב דרחמנא רמיא עליה והמעיין ברש"י בגמרא יראה להדיא דשפיר הגהתי בזה ברש"י: