לאחר מיתה שריא. תמהתי בזה דודאי א"א להתיר אליבא דר' עקיבא כדאיתא להדיא בסנהדרין דף נח ע"א את אביו זו אשת אביו לאוסרה לאחר מיתה. וכן מבואר עוד שם דברייתא דקתני בה אשת אביו מותרת אתיא כר"א וכן מבואר ברש"י בשמעתין דאתיא דלא כר"ע. וראיתי בב"י בטור יו"ד סי' רס"ט וברמב"ם פרק יד מהא"ב דפסקו הלכתא כר"ע דבן נח אסור באשת אביו ואפילו הכי כתב אח"כ דגר מותר באשת אביו לאחר מיתה ולא גזרינן בקורבה מצד האב שלא יאמרו באנו וכו' וע"ש בב"י ובכ"מ ומסיק שם דלדידיה אתיא הברייתא כר"ע נמי וממילא מה שכתב הנ"י בסמוך לאחר מיתה שריא היינו בגר. והא דמוקי ליה התם הברייתא כר"א נראה משום אינך דברים הבאים בברייתא לתרץ דברי ר"א אהדדי אבל בההוא דינא דאשת אביו אתיא ככ"ע לדעת הרמב"ם ונ"י ודו"ק: