והא דלא בעי רבי יוחנן רביי' היינו משום דאיכא טעמא וכו' כצ"ל וקאי לפי פשטא דשמעתין קודם שקלא וטרי' מתני' דמקוה ומ"מ גם לפי האמת יהיה הדין כן אך הנ"י כתב את זה גם לפי הס"ד דגמ' אפי' המקשן ידע לחלק בהכי וכמ"ש הנ"י וכפי מה שהגהתי נ"ל. ולאפוקי ממה שראיתי מוגה בספרי רי"ף של מהר"ם ואב"א בעלמא וכו' (עי' במהר"ם בסמוך בדף זה ועליו קאי) ותמהני על דבריו דא"כ קאי הנ"י לפי המסקנא ולמה הוצרך לפרש אח"כ המקשן דהוי נמי ס"ד דידיה הכי ועוד דהא אח"כ בסמוך מפרש דברי המתני' ודברי המקשן ואיך יפרש עתה דברי התרצן לכך נראה פשוט כמ"ש והוא הנכון:
קריאה במקור
חידושי אנשי שם על יבמות · דף 26a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מהר"ם
ואי בעית אימא בעלמא בעי ר' יוחנן רבייה ושאני התם דאיכא למימר שאני אומר ומשמע דוקא היינו:
ואי בעית אימא בעלמא בעי ר' יוחנן רבייה ושאני התם דאיכא למימר שאני אומר ומשמע דוקא היינו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f0f1238fcb5e8d4472bed1d916ea0c707ad86d0a968db8da71c4ae99a90a598