מהר"ן שפירא ר"ל דאף בלישנא דקונם אוסר אע"ג דאינו הקדש וכדאי' בנדרים דף ס' ע"ב ע"ש ומ"ש ויש למידין מכאן שאדם אוסר נכסיו על בעל חוב ר"ל אף שלא בלשון הקדש רק שאוסר נכסיו על בעל חוב שלא ליהנות מהן וק"ל:
ואף אם באו היתומים גדולים לפקח בכל הנכסים הוא לא מניחן דאין מורידין קרוב לנכסי קטן ולכך א"א להניח כל הנכסים בידן ושיפקחו בכולן ולכך מוכרחים לחלק הנכסים. ודין זה דאין מורידין עיין בחו"מ סימן רפ"ה: