גמרא זו דברי הלל אבל חכמים אומרים לוין סתם כו'. עיין ברי"ף ובמלחמות ובהג"א [שהביא דעת הרי"ף דמסיק ודוקא יצא השער והבין דקאי אסאה בסאה] ונראה דא"ל דתליא סאה בסאה ביציאת השער רק אם יש לו מעות לקנות כמ"ש התוס' לעיל (בבא מציעא דף ע"ב ע"ב) בד"ה אין לוין ועיין (ג):
קריאה במקור
מהר"ם שיף על בבא מציעא · דף 75a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברש"י בד"ה כמה כורין כו' ובידו לאוכלו ולמוכרו כו'. לפי הסברת רש"י [כאן] ביש לו לעיל דשרי אף בלא יציאת השער בברייתא דרב אושעיא ג"כ שרי אף ביש לו טפה אחת (לוה) [פוסק] עליו כמה טיפות לפי מ"ש התוס' לעיל (בבא מציעא דף ס"ד ע"ב) בד"ה האי קרוב לשכר ורחוק להפסד כו' דלא מהני יש לו רק לענין היתר פיסוק ויכול לאוכלו וכו' [וא"כ שייך ג"כ היתירא דהכא] וכן דעת הרמב"ם דשרי רק המגיד מפרשו בע"א ולפי הסברת הרשב"א ז"ל אסור [והובא בדבריו לעיל בדף ס"ג ע"א בגמ' הא מני ר"י היא ע"ש] עיין בב"י:
ברש"י בד"ה אבל לא יאמר לו נכוש עמי כו' לזמן פלוני. בדפוס ישן ליתא לזמן פלוני וק"ל:
בתוס' בד"ה בני חבורה וכו' שוה דינר ביחד ואומר הרי יש דינר וכו'. עיין בהגהות אשר"י ובפרק השואל וס"פ אין צדין:
בתוס' בד"ה וכדברי הלל וכו' סתם בני אדם הם מקפידין כו'. ונקיט בני חבורה המקפידין זע"ז ולא בני חבורה סתם דאפשר דסתם חבורה אין מקפידין זה ע"ז:
בא"ד דאין טבח מקפיד אצל הרגיל וכו'. וה"ה אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה לחנוני שאינו רגיל להקפיד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cd64020b7c6c1b6c4d8e62243c0734f23ce7b4c922badb04ea3dc1b6cf7a8044