וההיא דגרסינן בפ' חרש שנשא פקחת אבא שאול אומר נוהגין היינו שהיינו יונקים מבהמה מהורה ביו"ט ואסיקנא בדאיכא צערא לא בצערא של חולי אמרו כי היכי דלא תיקשי ההיא דר' מרינוס דאיתא בכתובות בפרק אע"פ אלא כגון שתאותו מושלת עליו והוא מתאוה לאותו דבר הרבה ודמיא לההיא דגרסיגן במסכת שבועות נשבע על ככר ומצטער עליה מהו כה"ג שרי ביו"ט ואסור בשבת ואם הוא צער של חולי כגון גונח מותר אפילו בשבת כר' מרינוס וזה הפירוק יותר מחוור ממה שכתב הרי"ף ז"ל:
קריאה במקור
המאור הקטן על שבת · דף 61a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובי סריא מותרין לטלטל בתרין ובמציעאי אבל בקשין אסור והרי"ף ז"ל לא כתבה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7740d915110af80dfa4abeab4e446d105af9d1badeb1bfee7923974d70257256